<h1>ארחות חיים הלכ' חולו של מועד סימן י"ז</h1>
<h2>דף י:</h2>
פסק הר' יוסף המכונה דון בנדיט שמותר להסיר הגבשושית מביתו בח"ה שאין אסור אלא חרישה בלבד.
<h2>דף יב.</h2>
שוכרין שכיר במועד לעשות מלאכה אחר המועד פי' אפי' בדברי' האסורין במועד ובלבד שלא ימדוד ושלא ישקול ושלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול. וכתב הר"ף ז"ל ולכך כשמוסרין בגדים לכבס תוך המועד לכבסם לאחר המועד צריך ליזהר שלא ימנה אותם ואם הוא רוצה למנותם אסור למוסרן עד אחר המועד כתב הב' התוספות אסור לתת כלים לכובס עכו"ם או לעכו"ם אומן לתופרן כי קבולת הוא ואסור. כתב הר"י מקור' ז"ל מקבלי קבולת פי' אומנים מקבלים לעשות מלאכה בביתם והם ממלאכו' האסורות והם קבלוה קודם המועד בתלוש מותר אבל במחובר תוך התחום אסור חוץ לתחום מותר ושבת וח"ה ואבל דין אחד להם לענין קבולת. ונראה דהיתר חוץ לתחום אינו אלא בשבת וי"ט דאין יכול לילך שם ישראל אבל בח"ה לעולם אסור וכן באבל. וקבולת וחכירות ואריסות מותר אפי' בתוך התחום בין במועד בין בי"ט בין בשבת לפי שכלן יש להם קול שמן העכו"ם הם. פי' קבלנות שיהיו כל הפירות מן הקבלן ויתן סך ידוע ביציאת השדה או הכרם. חכירות פי' שיתן סך ידוע בין עבדה בין לא עבדה. אריסות למחצה לשליש ולרביע.
